בלגיון־הזרים שרים את שירי ה״וורמאכט״

בלגיון־הזרים שרים את שירי ה״וורמאכט״

המוסד הצבאי המקודש, ליגיון־הזרים הצרפתי, חוגג בימים אלה מלאת 150 שנים להיווסדו. לדעת מפקדיו, חלה בו במרוצת השנים עלייה ברמת ההשכלה — וגם ברמת הדרישות מבחינת ״התנאים״, מצד לוחמיו. אף אלה נותרו ״לוחמים מקצועיים מעולים בעלי מוטיבציה פטריוטית גבוהה״.

מה שלא מפריע לסטטיסטיקה לקבוע, כי מרבית המתגייסים בעת האחרונה ללגיון, לפחות מקרב האירופאים, באים מגרמניה. 13 בחודש האחרון, למשל. ומי שמקשיב כיום לשירי הלגיונרים המושמעים בעת אירועים שונים, או אפילו בשעת אימונים, יגלה בהם צלילים מוכרים מימי המלחמה העולמית האחרונה, ולאו דווקא מן העבר הזה של הריין. למעשה, שירי־לכת רבים ששרו חיילי ה״וורמאכט״, חביבים היום על כובשי קולוניות ולוחמי צ'אד העשויים ללא חת.

★

טנק מצרי בסרט של ללוש

לצורך סרטו ״אלה ואחרים״, שיחזר הבמאי קלוד ללוש (בצרפת) את קרב סטלינגרד מפברואר 1943. הוא השתמש בשני טנקים אותנטיים מדגם ״טי־34״. אחד מהם היה בשימוש המצרים בסיני במלחמת ששת־הימים. השני מהווה מתנה שהעניקו פעם הסובייטים לגנרל דה־גול.

★

האהובה לא שכחה את הנשיא

היום, בלי פילים מרכז־אפריקניים ובלי דובים פולניים, היתה מיריי דארק היחידה שהזכירה למתמודד בצמרת את שדות־הציד הנצחיים.

בין התומכים שהשתתפו באורח פעיל במסע־הבחירות של ואלרי ז'יסקאר ד'אסטן, היה גם זוג הכוכבים הנודע אלן דלון ומיריי דארק. עבור מיריי, לפחות, זוהי תמיכה ״עם שורשים״. היא היתה, לפני שנים — כך אמרה אז הרכילות — אחת ממאהבותיו [illegible] של הנשיא הנמרץ, שבאותה תקופה הרבה לבלות מחוץ לארמונו ולשוב אליו עם שחר. הוא לקח עמו את מיריי, לפי אותה רכילות, לאחדים ממסעות־הציד שלו בפולין. מאז הכירה מיריי את דלון, ובפולין התחלף השלטון. אבל הנוסטלגיה עושה את שלה, ובבוא שעת־מבחן התגייסה מיריי דארק אל הדגל, כמו פעם.

ידיד אחר שלא בא — היה כבוד קיסר מרכז־אפריקה לשעבר בוקאסה, שהיו לו מאז, כידוע, כמה עניינים עם ז'יסקאר. בין השאר הוא האשים אותו, כזכור, כי שעה להדחתו משום שחשק ברעייתו הנסיכה קתרין, השוהה עתה בצרפת. בראיון עם הסופר רוז'ה דלפי, טוען בוקאסה כי ז'יסקאר היה קנאי מאד לשטחי־הציד שהועמדו לרשותו במרכז אפריקה, ובו נהג לצוד פילים. יום אחד הוא לא היסס לגעור בגסות בבוקאסה, כאשר נדמה היה לו כי מישהו חדר לשטח ״שלו״.

ריקה והבחירות

איך פגעו הבחירות בצרפת בסיבוב־ההופעות שעמדה לערוך ריקה זראי בישראל בקיץ הקרוב?

לריקה יש התחייבות למספר הופעות בטלוויזיה הצרפתית, שנועדו תחילה לחודש אפריל. אך על המרקע השתלטו באותה תקופה, באורח בלעדי, הפוליטיקאים, במסגרת שידורי־הבחירות. והופעותיה של ריקה, כמו גם של אמנים רבים אחרים, נדחו. מכל מקום, היא תבוא ארצה לקראת ראש־השנה וגם תוציא באותה הזדמנות תקליט חדש.

★

קארדן קונה את ״מקסים״

מסעדת ״מקסים״ הנודעת ברחוב רואיאל בפאריס, תעבור לידיו של האופנאי פייר קארדן, שהיה עד כה רק אחד מבעלי־המניות בה. קארדן מבטיח, כי לא ישנה דבר באחד המוסדות הידועים בצרפת, ״אולי רק יוסיף לה טיפה פאר״.

מבקר־המסעדות של ״לה מונד״ הביע מייד את הסתייגותו נוכח חילופי־הגברי. ״אם הכוונה שבאי המקום ילבשו מעתה בגדי 'פייר קארדן'״, כתב, ״הרי שאפסיק לאכול שם. הם יקלקלו לי את התאבון״.

★

חיילי צה״ל כאובייקט מיני

לאחר חיילות צה״ל, שהופיעו בשערי עתוני־מין ובסרטים אירוטיים איטלקיים, בא עתה תורם של החיילים. מגאזין שווייצרי, הרואה אור בציריך והמיועד להומוסכסואלים, פירסם צילומים ״מגרים״ של גברים לובשי מדי צה״ל ומגן־דויד נוצץ על חזם החשוף והשעיר. התפתחות מעניינת, לכל הדיעות, המאמצת — לראשונה — את המגן־דויד כאובייקט מיני. כדאי לנסות.

★

דלידה והאמיר מכוויית

הופעה מיוחדת במינה של דלידה: אמיר כווייתי, המעריץ אותה מכבר, קנה לערב אחד את כל המושבים באולם ״אולימפיה״, ודלידה שרה תוכנית מלאה עבורו בלבד.

לעומת זאת סירבה הזמרת המפורסמת להצעה נוספת של האמיר, לבוא עמו לכוויית ל״מסע הופעות״. ״גם הרי־יהלומים לא ישכנעו אותי לצאת לאחד מאותם מקומות מהם לא בטוח שחוזרים״, קבעה הבלונדית, המחשמלת כיום כעובדה. ״חוץ מזה לא הייתי יכולה להתרגל לחיים בהרמון״.

בינתיים, חלק לה מוזיאון־השעווה ״[illegible]״ כבוד מיוחד, כאשר הכניס את פסלה לתצוגת־הקבע שלו, בין צ'רלס ברונסון לקתרין דנב. דלידה, מכל מקום, מכחישה שהיא בכלל לא משעווה, ולא מכבר איתרו אותה עוברי־אורח מתעלסת עם אלמוני בתוך מכונית ״ברשות הרבים״.

מונטאן חוזר

לאחר שלוש־עשרה שנות ציפיה, קיבלה פאריז בשמחה אמיתית את הבשורה: איב מונטאן חוזר לבמת המיוזיקול. ל״אולימפיה״, כמובן. הבכורה מיועדת ל־9 באוקטובר, וכבר בימים הראשונים לאחר ההודעה, מיהרו 50 אלף איש לרכוש כרטיסים, כך שסידרת ההופעות של מונטאן, שתוכננה תחילה לחודש, תוארך עד לתחילת ינואר 1982. הערב החמישי של מונטאן ב״אולימפיה״ עתיד להיות מאורע בפני עצמו. הזמר והשחקן הנודע יחגוג על הבמה את יום הולדתו הששים. אבל הגיל ״המופלג״ אינו צריך להטעות. איב מונטאן הוא היום גמיש וב״כושר״ ממש כמו לפני 20 שנה (ראה צילום). זאת הודות לתירגול מיוחד — ״משהו בין בלט קלאסי ליוגה״, לדבריו. בינתיים, הוא אינו נוטש את הקולנוע. זה־עתה סיים את צילומי סרטו של אלן קורנו ״בחירת הנשק״, לצד ז'ראר דפרדייה וקתרין דנב, ובחודש יוני הוא יהיה אביה של איזבל אדג'ני ב״אש להבה״ של ז'אן פול ראפנו.