כאשר שר־הנפט הסעודי סובל ממחסור בדלק...
שר־הנפט הסעודי, שייך אחמד זאכי יאמאני, בילה את חופשתו באחת הווילות המפוארות שבאי סרדיניה, באיזור הנופש השייך לאגא חאן. אולם תקלה לא נעימה ציפתה לו כבר בלילה הראשון לשהותו באיזור הנופש. לילות סרדיניה קרירים למדי, והחימום בווילה לא פעל בשל... מחסור בדלק! עד שחודשה אספקת הדלק למד יאמאני על בשרו את מוראות משבר האנרגיה.
אבל, הבעיה העיקרית בממלכתו של אגא חאן הוא הפחד מחטיפות. כמה וכמה מיליונרים כבר נחטפו שם בידי אנשי מחתרת וסתם סחטנים, ונסיך הנופש בנה צבא פרטי שמטרתו להגן על אורחיו כחולי־הדם. עשרות בלשים פרטיים ו״קאראביניירי״ איטלקיים הובאו לשמור על השייך הסעודי. כך אירע, שפקיד עיריה מקומי אשר נכנס בוקר אחד מבלי להודיע מראש לתחומי הווילה של יאמאני כדי להסדיר רישום פורמאלי כלשהו, מצא את עצמו במצב לגמרי לא נעים, וליתר דיוק — הוא בקושי יצא משם חי...
•
בשגרירות עיראק נגמר הכסף
שגרירות עיראק בפאריז סבלה ממכה אחת: קופתה רוקנה לחלוטין בידי המזכיר השלישי שלה, שנמלט עם סכומי כסף [illegible] של בלגיה. [illegible] ותשלומים מטעם השגרירות של המדינה לא כובדו. [illegible] לא מדובר כאן בשודד עם מחתרת או בארגון מחבלים.
לסיבוך העניין, והטפח גם הטראגי, הוסיפה גם העובדה הטראגית שידידתו הפאריזאית של המזכיר הנמלט, מורה במקצועה, נחקרה ארוכות בידי המשטרה, ונפלה זמן קצר לאחר מכן סתם כך, מן הקומה הרביעית של בית ידידו הדיפלומאט שטרם, ונהרגה במקום.
•
תעלומת ״המיליארדר האדום״
תעלומת מותו של המיליארדר היהודי דייוויד קאר ממשיכה להוות עניין.
המיליארדר בן הששים שהה תקופה מסויימת גם בארץ, ועסק בה במפעלי בנייה. אבל, פירסומו ועושרו לא באו לו מן הלבנים הישראליות אלא מעיסקותיו עם ברית־המועצות. קאר היה איש העסקים המרכזי שתיווך בין חברות מערביות לברית־המועצות, ובתור שכזה הופצו עליו לא פעם שמועות כי אין הוא אלא איש ביון מסתורי. יום אחד, נמצאה גופתו של האיש בדירתו בשדרות פוש, ברובע השש־עשרה. חקירה (לא סופית, אומרים) שלאחר־המוות קבעה כי המוות נגרם מהתקף־לב. ״הדייל״, שבועון אלמוני, גילה כי הולנדית מסתורית ויפהפיה, עתונאית גרמנית לשעבר, שהיתה נשואה לו שנה ועמדה בעיצומם של הליכי גירושין, ״הק.ג.ב. הפעיל את בעלי מכיוון שהוא ידע יותר מדי״. ואכן, עדי־ראיה מספרים כי קאר חזר, ימים ספורים לפני מותו, מביקורו האחרון במוסקבה, במצב־רוח ירוד למדי.
קאר היה מקורבם של בני משפחת קנדי, ומעורב מאוד בעסקי המפלגה הדמוקרטית בארצות־הברית. הנשיא לינדון ג׳ונסון, אף העניק לו את תמונתו החתומה. נציג בית קנדי, סרג׳נט שרייבר, נראה בפאריז מיד לאחר שנודע על מות קאר. הוא לא השתתף אמנם בהלוויה החשאית מאד שנערכה בנוכחות רב, האלמנה, וכתריסר מקורבים, ביניהם הקרובות ביותר של... פר לשז.
האיש נקבר, אך לא הפרשה. מי ממכרי ״המיליארדר האדום״, אומרים יודעי־דבר, לא נודע עדיין אלא קצה הקרחון בלבד.
•
שכנים נגד תיאטרון הרחוב
[illegible] הוא היום אתר התיירות המרכזי של פאריז, הוא [illegible] ברובע [illegible]. [illegible] אמני רחוב [illegible] להקת תופים [illegible] תיאטרון רחוב פרואני אמיתי, בו מופיעים אפילו איש, עכברים, יונים, ואמנים רבים אחרים.
הבעיה היא שאת תושבי האיזור לא מלהיבה ההצגה המתמדת בכלל והם הצליחו להשיג מהעיריה את הפסקת המופעים מדי ערב בשעה שבע.
רק איש אחד, מאמני ״משטח בובור״, נלחם בצו השרירותי. ג׳ון גאז הוא שחקן קומי שנוהג ״להפעיל״ את הקהל. הוא נותן להם לשחק, למשל, את ״כיפה אדומה והזאב״, ודוחף את ההצגה והטקסט לכיוונים מפתיעים לגמרי. גאז טוען, שהעסק שלו מתרומם רק בערב ובכלל, תיאטרון־רחוב זה עניין רציני. גם מולייר שיחק בשעתו בחוץ ובערבים. גאז אוסף בשקדנות את הדו״חות הנרשמים לו מדי ערב על־ידי המשטרה, כדי להופכם לעצומה, עליה כבר חתמו כמה אלפי אנשים. האם יסייעו לו אלה לזכות בקרב־ההתשה שבין חובבי האמנות לחובבי־המנוחה?
•
שם מצחיק — אבל זמני
משרד־הפנים הבלגי הוציא בימים אלה תקנה המתייחסת בהבנה לכל אותם אנשים אשר נושאים, לא עלינו, שם המעורר תדיר גלי ליגלוג לא נעימים.
מעתה, כל בעלי השמות המצחיקים או המביכים, שיוכלו להוכיח כי אכן נגרמת להם עוגמת־נפש כתוצאה מכך, יהיו זכאים להחליף את שמם או להוסיף שם נוסף, ״לטישטוש״ השם הנוכחי. המחיר צנוע למדי, ומקביל בערך לארבע מאות לירות ישראליות.
מחיר צנוע כל־כך יכול בהחלט להפוך את העניין לבילוי מקובל של סוף־שבוע, ואל נתפלא אם בלגים רבים יקפצו בעתות הפנאי להחליף את שמם בשם רציני יותר.
נודיסטים וכרישים בחופי צרפת
הקיץ החם במיוחד סוחף את הצרפתים בהמוניהם אל חופי הים, שם הם מגלים שתי תופעות שאינן כל־כך לטעמם: נודיסטים וכרישים.
לגבי הנודיסטים, הדבר קצת מפתיע. שכן, בבריכת ״דליני״ שעל הסינה בפאריז, שלא לדבר על הריביירה, משתזפות החתיכות בחזה חשוף, אם לא למטה מזה. אלא שמתברר, כי בחוף האטלנטי, הרשויות פוריטניות הרבה יותר. שלא לדבר על הבורגנות הטובה היורדת בהמוניה לחופשה מסורתית, ומוצאת עצמה מזועזעת.
בעיר נופש אחת, הכריז ראש העיר מלחמה של ממש על הנודיסטים, ויצר ״קומנדו אגרוף״ הנוהג לפשוט על חובבי השיזוף הטבעי ולהכות בהם מכות נאמנות.
בעניין הכרישים, המצב הרבה פחות דו־משמעי. כל המתרחצים נטשו את חוף ז׳ירונד באוקיינוס האטלנטי, לאחר שנודע כי גוויות שני טייסים שניספו שם בתאונת־מטוס מעל הים, נאכלו, פשוטו כמשמעו, על־ידי כרישים. מאז המקרה, נפתח מסע הסברה מצד גורמי תיירות ואנשי מדע, המבהירים כי אין כל מקום לבהלה בנוסח ״מלתעות״. ״הכריש כחול העור״ בו מדובר הוא דווקא יצור שוחר־שלום, שאיננו טורף בני אדם.
בינתיים, לא רבים הם המוכנים לסמוך סתם כך על הכריש המתבלבל, ובורחים לחופים בטוחים יותר.
וודי אלן פורק מתח
בכל פעם שהקומיקאי היהודי־אמריקני הנודע וודי אלן מתוח מדי, הוא מחליט לקפוץ לפאריז ולהתפרק. השבוע הוא היה כאן עם ידידתו אן דניאלס, מפיקה ברשת הטלוויזיה ״נ.בי.סי.״, והם אף ערכו קניות בסופרמרקט.
עניין המלווה־המצטרפת הוא חיוני ביותר עבור וודי המדוכא. ב״ביקור מצב־הרוח״ הקודם שלו בפאריז בחודש מאי, הוא הגיע בגפו ולא עזב במשך שלושה ימים את חדרו במלון. אחר־כך טס הביתה בלי לקפוץ אפילו לקאן, שם הוצגה בכורת סרטו ״מנהטן״.
אן דניאלס הצליחה לפחות לגרור אותו לחנות...
טלוויזיה · 2008
דיווח מיוחד של גדעון קוץ מדמשק עבור מהדורת מבט
העיתונאי גדעון קוץ מדווח למהדורת 'מבט' של הערוץ הראשון מפריז, לאחר ששב מביקור בדמשק כחלק ממשלחת העיתונאים שליוותה את נשיא צרפת ניקולא סרקוזי. קוץ מתאר את התקבלותו כעיתונאי ישראלי, את מראה העיר, את האבטחה הכבדה בארמון הנשיאות של אסד, ואת הפסגה המרובעת שנערכה שם.
ערוץ 1↗