קול נשות הנשיא

חפש את האישה, אומרים הצרפתים, ומי כמו ניקולא סרקוזי יודע למצוא אותן ● עם הראשונה, מרי, זה נגמר רע ועכשיו היא מפילה את התיק על השנייה, ססיליה, בספר חדש ● עם הנוכחית, קרלה, הכל בינתיים דבש, והיא חושפת איך נפלה ברשתו, בעוד ספר חדש ● היו לו גם מגישת טלוויזיה, בת של נשיא ונערת ג'יימס בונד

כראוי לקתולית טובה, מרי דומיניק סרקוזי, אשתו הראשונה של נשיא צרפת, כבר לא כועסת, לפחות לא על בעלה. לו היא סלחה. ״הפוליטיקה״, היא אומרת, ״הייתה הפילגש האמיתית שלו״. לאישה שגנבה לה אותה, ססיליה, היא לא ממהרת למחול. האישה הזאת, טוענת האקסית בספר חדש, ״סרקוזי והנשים״, הרסה את חייו ואת אישיותו.

גם לאשתו החדשה של סרקוזי, קרלה ברוני — השלישית במספר — יש מה להגיד על ססיליה, וגם היא עושה את זה בספר. ב״קרלה וניקולא, הסיפור האמיתי״, שכתבו העיתונאים ולרי בנאים ואיב אזרואל, מספרת ברוני כיצד התאהבה בבעלה ממבט ראשון, ״ולא רק בגלל המראה החיצוני שלו״. בניגוד למרי, היא לא מזכירה את ססיליה בשמה. היא מעדיפה לקרוא לה ״האישה הקודמת של בעלי״. ססיליה, אגב, כבר תרמה את חלקה לקלחת בספר ״ססיליה, דיוקן״ של העיתונאית אנה ביטון, שהתפרסם לאחר גירושיה מהנשיא.

מדפי החנויות בפריז עמוסים בספרים המסכמים את שנתו הראשונה של הנשיא סרקוזי, שאמור להגיע בעוד כשבועיים לביקור בארץ, יחד עם ברוני. נשותיו, בעבר ובהווה, הן לא היחידות שהפכו אותו לגיבור ספרותי. כשליש מהספרים שצצו על המדפים נכתבו, במלואם או בחלקם, על ידי מומחים לבעיות נפש. וכמעט כל סופר־פסיכולוג מצביע על מאפיין בולט בחיי הנשיא משחר ילדותו: הקשר שלו לנשים. סרקוזי, הם קובעים, משועבד להן.

מהאמא עד הדוגמנית

האישה הראשונה בחייו של הנשיא בן ה־53 לא חשבה שהוא מטורף, אבל גם לא העריכה אותו, את הבן האמצעי הנמוך, החמוד והשאפתן, כמוצלח מבין שלושת בניה. אנדראה סרקוזי, המכונה ״דאדו״, גידלה את בניה לבדה מאז שהיה ניקולא בן חמש, לאחר שבעלה עזב את הבית. הם התגוררו בפרבר העשיר של פריז, נאיי, שניקולא היה לימים ראש העיר שלו. האם הייתה אישה חזקה ונוקשה, שתבעה מבניה לעבוד אבל גם לעסוק בספורט, ודי נדהמה מאורח החיים ההולל שסיגל לו ניקולא הסטודנט והפוליטיקאי המתחיל.

בגיל צעיר נישא סרקוזי לצעירה מה״שכונה״, מרי דומיניק קוליולי, בת למשפחה אמידה ממוצא קורסיקאי, אם שני בניו הגדולים. הוא הכיר אותה כששניהם היו פעילים בארגוני הסטודנטים הימניים. כשנבחר בגיל 28 לראש העיר נאיי, היא הייתה שם לצידו. מרי התרכזה בגידול הבנים והתרחקה מחייו הציבוריים של בעלה. חיים אלה הרחיקו גם אותו ממנה: סרקוזי הרשה לעצמו כמה הרפתקאות מהצד.

מרי דומיניק, שהשאירה עד היום את שם נישואיה סרקוזי, נרעשת מדמותו של הנשיא המצטיירת בעיני אזרחיו. ״הוא היה בחור צנוע ורוחני״, היא מצוטטת בספר שכתבו העיתונאיות קרולין דריאן וקאנדיס נדלאק. בכל הצרות שהתרגשו עליה, כולל הפיכתו של ניקולא לתאב פינוקים ומותרות, היא מאשימה את האישה שבאה אחריה, ססיליה. היא זו, טוענת מרי, שסחפה אותו לתוך עולם הזוהר, הריקנות והמותרות.

בבוקר ששינה הכל, באוגוסט 1984, הפסיק סרקוזי את חופשתו המסורתית בקורסיקה, כדי לערוך בעירייה שלו בנאיי את טקס נישואיו של התושב המכובד והידיד, איש הטלוויזיה המזדקן ז'אק מרטן, לססיליה, דוגמנית ואשת חברה. סרקוזי התאהב בכלה ממבט ראשון, ומאז עשה כל מאמץ להשיג אותה.

מרי דומיניק גילתה את הסוד לילה אחד באביב 1988, במהלך חופשת סקי באלפים הצרפתיים. היא התעוררה לבדה במיטה ודפקה על דלת חדרה של ססיליה, משם עלו רעשים חשודים. בדרך חזרה לחדרה גילתה את עקבותיו של ניקולא בשלג. למרות זאת, סירבה להתגרש, וסרקוזי נדד בין שתי הנשים. רק עשר שנים אחר כך יתגרש ממרי.

בנאיי לא אהבו את ססיליה. גם לא העמיתים במשרדי הממשלה שבראשם יעמוד. מרי, כאמור, אומרת שסלחה לו ואפילו הצביעה עבורו בבחירות לנשיאות ב־2007, בניגוד לססיליה, אז כבר הרעיה החוקית, שלא טרחה ללכת לקלפי. ז'אק מרטן לא סלח לו עד יום מותו — חולה, משותק ובודד. הוא לא הגשים את הבטחתו לתקוע לנשיא הנבחר אגרוף בפרצוף.

בינתיים רותם ניקולא סרקוזי את קסמיו בשירות הקריירה. ב־1988 הוא מתקרב למנהיג הגוליסטי ז'אק שיראק, אז ראש העיר פריז, ובעיקר לבתו הצעירה קלוד, שמועסקת באגף יחסי הציבור. השניים נראים לעתים קרובות יחד. היא מוקסמת מסרקוזי. האב שיראק מרוצה, אבל חשדן. סרקוזי מצליח להקסים, לעומת זאת, את האם ברנדט. הוא יודע לכבוש את האמהות של כל נשותיו, ודווקא הן נשארות נאמנות לו לעד. ברנדט תישאר ידידה, גם אחרי שסרקוזי ינטוש במפתיע את שיראק לקראת הבחירות לנשיאות ב־95'. את קלוד הוא עזב עוד לפני הבגידה. כאשר נישאה, זמן קצר אחר כך, הוא שימש עד בטקס נישואיה. היא התחתנה, מספרים, בדמעות כשמבטה מכוון לעבר סרקוזי.

ניקולא וססיליה נישאו ב־1998. האישה החדשה הטילה וטו על כל מיני התפרפרויות, למשל חופשות גברים בבית ידידו השחקן כריסטיאן קלאבייה בקורסיקה. תקופת הנישואים הראשונה הייתה מאושרת. הוא היה משועבד ל״סה״, כפי שכינה אותה בספרו ״עדות״. ססיליה שימשה גם יועצת אישית וניהלה את חייו הפרטיים והמקצועיים. היא, לדוגמה, הייתה אחראית לקשרי התקשורת, אולי כדי לנתק אותו מעיתונאיות.

במאי 2005 עזבה ססיליה את סרקוזי לטובת איש הפרסום רישאר אטיאס, יהודי ממוצא מרוקאי. היא שבה לחיות עם בעלה שנה וחצי לקראת הבחירות. בראיון לעיתונאית אנה ביטון, שנתנה לאחר גירושיה, הודתה שעשתה איתו עסקה. היא אמרה לו, ״אביא אותך עד ארמון האליזה ואחר כך תניח לי לחיות את חיי״. סרקוזי קיווה, כנראה, כי היא לא תעמוד מול פיתויי השלטון. הוא טעה. היא המשיכה לבקר אצל אטיאס בז'נווה. השניים התגרשו לבסוף באוקטובר 2007.

בין שתי תקופות ססיליה ואחריה סרקוזי ניסה להחזיר את ביטחונו העצמי ולהוכיח, כפי שטען באוזני חברים אחרי הפגישה הראשונה עם קרלה ברוני, כי הוא ״יכול להשיג כל אישה שירצה״. לא תמיד זה הצליח. מאמץ גדול במיוחד הוא השקיע בעיתונאיות. אחרי הפרידה הראשונה, סרקוזי, עדיין לא נשיא, בחר בכתבת הפוליטית של ״לה פיגארו״ אן פולדה, שנהגה להציג לו את השאלות המביכות ביותר. אבל אז חוזרת ססיליה. כועסת. בספרה של ביטון היא מכנה אותו בגסות ובלי היסוס ״זיין ונהנתן״. אחרי הפרידה הסופית, סרקוזי מציע לנערת ג'יימס בונד הצרפתייה, השחקנית אווה גרין, שאותה לא פגש קודם מעולם, ללוות אותו בביקורו הרשמי בוושינגטון. להפתעתו, היא מסרבת. הבאה בתור היא מפורסמת אחרת, הספנית מוד פונטנואה, שנופלת בשבי הקסם הנשיאותי.

חיבתו של הנשיא לעיתונאיות בולטת במיוחד. בדצמבר האחרון, קצת אחרי הגירושים מססיליה ורגע לפני חשיפת הרומן עם ברוני, טען מגזין רכילות צרפתי, בעקבות פרסומים בעיתונות הבריטית, כי מתנהל רומן בין סרקוזי לעיתונאית היפה והמוערכת לוראנס פרארי. היא תבעה את העיתון וזכתה ב־12 אלף יורו. בספר ״סרקוזי והנשים״ מספרים המחברים על עיתונאית בלונדינית שהתעלפה בחדרו של הנשיא והיה צריך להבריח אותה מהארמון. השבוע בישרו עיתוני צרפת כי פרארי התמנתה למגישת החדשות בערוץ הטלוויזיה המסחרי המוביל במקום פטריק פואבר דארבור, הגִרסה הצרפתית לחיים יבין. מי שפעל מאחורי הקלעים לטובתה, כך נרמז, היה הנשיא, שמיהר להכחיש.

את קרלה ברוני פגש סרקוזי בבליינד דייט שיזם איש הפרסום הוותיק ז'אק סגלה בביתו ב־13 בנובמבר אשתקד. שלושה זוגות נוספים הגיעו לארוחת הערב, ביניהם הפילוסוף ושר החינוך לשעבר לוק פרי ורעייתו. פרי היה גם הוא ברשימת מאהביה של קרלה, ״לילה אחד בין ראש הממשלה לשעבר לורן פביוס ואריק קלפטון״, הוא מודה בספר ״סרקוזי והנשים״.

סרקוזי וברוני עסוקים זה בזה במהלך כל הערב. המשך האירועים מפורט ב״קרלה וניקולא, הסיפור האמיתי״. בסוף הארוחה שואלת ברוני: ״יש לך מכונית?״ הרכב הנשיאותי וסרקוזי בתוכו החזירו אותה לביתה המפואר ברובע ה־16. עוד באותו לילה ברוני מתלוננת באוזני סגלה: ״הוא מוזר, החבר שלך. השארתי לו את מספר הטלפון שלי, והוא לא מתקשר״. סרקוזי יתקשר למחרת, אבל קודם לכן הוא מזמן למשרדו את לוק פרי, כדי להציג לו את השאלה: ״אתה מכיר אותה היטב, איך היא?״ ״אל תתרשם ממה שאומרים עליה״, עונה פרי. ״יש לה התנהגות חופשית, כמו לי או לך, אבל היא בחורה טובה. זאת אישה עם ערכים״.

בפברואר 2008 הנשיא מתחתן שוב, וזמן קצר אחר כך נרשם פרק עסיסי נוסף בטלנובלה. אתר האינטרנט של השבועון ״נובל אובסרווטר״ פירסם כי שמונה ימים לפני החתונה שלח סרקוזי לססיליה הודעת אס־אם־אס: ״אם תחזרי אליי, אבטל הכל״. האתר נאלץ להתנצל על הידיעה לאחר שסרקוזי הגיש תביעה נגדו, אבל איש כבר לא שכח את המשפט הזה.

סרקוזי אומר על אשתו החדשה, שאותה הוא מכנה בחיבה ״קרליטה״: ״היא יפה, אבל יש לה גם שכל בראש״. ברוני לא נשארת חייבת: ״יש לו לפחות שלושה מוחות, וכל אחד מהם מוזן היטב״.

מול מיטת הנשיא

האם הגיעה עת חיסול החשבונות עם הנשים שסביב הנשיא? זו משימה קשה אפילו עבור קרלה ברוני־סרקוזי. גם בחייו הפוליטיים הנשיא הקיף את עצמו במעגל נשי. בממשלתו הראשונה היו 15 נשים. בנוכחית ירד מספרן ל־13, ביניהן גם שרת המשפטים ראשידה דאטי, בת למהגרים מצפון אפריקה. דאטי הייתה ידידתה של ססיליה שכינתה אותה ״אחותי״. היא ליוותה את סרקוזי בעבודה מאומצת במטה. לשונות רעות חשדו שהיא יותר מקולגה.

אחרי עזיבתה של ססיליה היא הציפה את הנשיא בהודעות אס־אם־אס. קרלה הורתה לה להפסיק וגם לא לצלצל מוקדם מדי לנשיא, ״עכשיו כשהוא נשוי״. ביום ההולדת של הנשיא קיבלה את פניה בווידוי: ״היססתי אם להזמין אותך״. ב״הסיפור האמיתי״ מופיעה גם הסצינה הזאת, שלא הוכחשה: ברוני ודאטי עוברות ליד החדר הפרטי של סרקוזי בארמון האליזה, כשרעיית הנשיא זורקת לשרה בחביבות ״היית רוצה לישון במיטה הזאת, לא?״ בשבוע הבא, אגב, ילוו שתיהן את הנשיא בביקורו בארץ.

עם בחירה אחרת של סרקוזי אין לקרלה בעיות: רמה יאד, הסנגלית היפהפייה בת ה־30, סגנית השרה לענייני זכויות האדם במשרד החוץ, שהעזה לנזוף בסרקוזי בגלל הזמנתו של הקולונל קדאפי לפריז. סרקוזי מפגין כלפיה יחס אבהי. היא מתייחסת אליו כאל מורה וחונך.

סרקוזי גאה בקסטינג של הנשים סביבו. לפעמים הוא מעיר הערות סרקסטיות נוסח שופט ב״כוכב נולד״. למשל, כשדאטי הופיעה צמודה מדי ליאד בטלוויזיה. ״זו טעות מצידה״, אמר, ״אין לה סיכוי נגדה. זה כאילו שאני הייתי מצטלם עם טום קרוז״.

חיבתו לנשים כבר כמעט עלתה לו בתקרית דיפלומטית: הקנצלרית אנגלה מרקל קפאה בתדהמה כשהעז להניח עליה את ידיו בפגישותיהם הראשונות. מאז שהפסיק השתפרו היחסים בין גרמניה לצרפת. ״סרקוזי חייב לגעת בגברים ובנשים כאחד״, מפרש הפסיכולוג הצרפתי סרז' חפץ, ״כך הוא מרגיש בשליטה״.

פרשנים פוליטיים, שנאלצו להפוך בעל כורחם לכתבי רכילות, מדברים על אווירה של חצר מלכות. בהיסטוריה הצרפתית מזכירים לא מעט את ז'וזפין של נפוליאון ואת מאדאם דה פומפדור. אבל נשים לא השפיעו מעולם, באופן משמעותי, על הפוליטיקה הצרפתית. האם ניקולא סרקוזי, נשיא תחת השפעת הנשים, מבשר על תקופה חדשה?