המלחמה המתחוללת כיום באוקראינה מזכירה לנו את המלחמה הגדולה והנוראה שקדמה לה על אדמתה, ואת הלוחמים שהשתתפו בה.
אלכסנדר קוץ (שורה) היה לוחם נגד הנאצים ביערות אוקראינה במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן איש ציבור בפולין וממייסדי תעשיית התרופות בישראל.
עדות זו נמסרה לאחר עלייתו לישראל, ופרטים אחדים נוספו לה במועד מאוחר יותר. היא כוללת תיאור וניתוח של המצב באוקראינה ושל הקהילות היהודיות בה, בטרם פלישת גרמניה הנאצית ביוני 1942. עיקר העדות מוקדש לתקופה שבה לחם בנאצים, תחילה כפרטיזן עצמאי, ולאחר מכן כמפקד יחידות עילית של הפרטיזנים הסובייטים. לבסוף מתוארת בקצרה תקופת מעברו לפולין, שם מילא תפקידים ציבוריים בכירים, בטרם עלה לישראל.
העדות מובאת כלשונה, בעברית משובחת שרכש בלימודיו בבתי הספר של רשת ״תרבות״. היא מצטיינת במבט היסטורי על התקופה, מנקודת ראותו של מי שחווה את האירועים על בשרו, ומשום כך יש בה בהירות מקורית וייחודית ביחס לכמה מסוגיות המפתח להבנתה.
אף שבאותה תקופה, וגם במשך זמן מה לאחריה, היה חבר בתנועה ובמפלגה הקומוניסטית, ניכר לאורך העדות כולה כי לצד הערכתו להישגי התנועה ולעמידתה מול המרצח הנאצי, שמר על מבט ביקורתי ומפוכח כלפיה.
כשם שהיה נחוש ואיתן בשדה הקרב, כך ידע גם להתייצב מול תופעות שליליות במחנה ״שלו״, כגון עיוות הדמוקרטיה ודיכויה, אנטישמיות בוטה ולעיתים אף רצחנית במהלך המלחמה, או דיכוי מעמד הפועלים בפולין לאחריה.
ועם זאת, ההומניזם שלו ואמונתו באדם ניכרים בכל שורה ושורה.
ערך העבודה היה בעיניו ערך מרכזי וחיוני לקיומו המכובד של האדם, הן בימי המלחמה, כאשר אדם נדרש להוכיח שהוא ״מועיל״ כדי לשמור על חייו, והן בימי שגרה. הוא אף טורח לציין כי בתקופה שבה המתין לעלייתו לישראל, המשיך לעבוד כל עוד הדבר התאפשר לו...
״שורה״ — כינויו במחתרת, שאותו בחר שלא לשמר בהמשך חייו — הוא צעיר המדגיש לכל אורך דרכו את גאוותו בהיותו יהודי, בן לעם שחווה אסון מחריד, ומסרב לוותר על זהותו היהודית, גם כאשר הדבר עולה לו באובדן אות ההצטיינות הגבוה ביותר שהוענק לו במהלך הלחימה, נוסף על כל העיטורים האחרים שבהם זכה במהלכה ולאחריה.
סיפורו, או ליתר דיוק דיווחו, מצטיין בדיוק הפרטים המובאים בתמציתיות, כמתחייב ממסגרת העדות. הדברים מסופרים ללא רגשנות, שאין לה כאן מקום, וללא כל ניסיון לרומנטיזציה. ניכרים בהם איפוק, שליטה עצמית, ובעיקר ענווה, שלעיתים נדמית אף כמופרזת.
מעשים ומבצעים שהיו יכולים לשמש בסיס לתסריט מרתק ורב־תהילה, מתוארים כשהם מופשטים מכל ״צבע״, גבורה והוד. תיאורו ענייני ויומיומי ככל האפשר, והוא מדגיש את התבונה ואת התכנון — ״כי בתחבולות תעשה לך מלחמה״ (משלי כ״ד, ו׳).
איש אקדמיה ואיש ציבור בעל מצפן מוסרי בשדה הקרב. ובה בעת, אדם אופטימי ואוהב חיים. אדם חסון ושרירי, אך גם אינטלקטואל ואדם רגיש. נאמן למשפחתו ולמדינת ישראל.
דמות מופת לדורות שניצבו בפני מבחנים שטרם הסתיימו, ולדורות שעוד יבואו.
